היתר בניה

היתר בניה הוא רישיון הניתן מטעם הועדה המקומית לתכנון ובניה לבצע עבודות של בניה או הריסת מבנה, תוספת בניה או שינוי חיצוני למבנה, שינוים פנימיים שפוגעים בקונסטרוקציה של המבנה או לצורך ביצוע עבודות תשתיות ושינויים שונים אחרים במקרקעין – בהתאם לחוק תכנון ובנייה ותקנותיו. ההיתר הוא למעשה מסמך מילולי ובו תאור הבקשה שאושרה ואליו מצורפים תוכניות המבנה.

לעיתים ייתכן כי קבלת היתרי הבנייה תהיה החלק הארוך והמסורבל בתהליך הבנייה. בניה ללא היתר נחשבת לעבירה פלילית. מומלץ להגיש כל בקשה בליווי איש מקצוע כגון עורך דין או מהנדס מוסמך.

הגשת בקשה לקבלת היתר בניה

הגשת בקשה לקבלת היתר בניה היא תהליך מורכב. את הבקשה יש להגיש באופן מסודר לקבלת האישור הרשמי של גורמים שונים – החל מוועדות תכנון ובנייה ברשויות המקומיות ועד לקבלת אישור והיתרי בנייה ממנהל מקרקעי ישראל. מרגע שמגיעה הבקשה לוועדה, מהנדס הוועדה בודק שהיא אכן מכילה את כל המסמכים הנדרשים ולאחר מכן שהיא עומדת בדרישות חוק התכנון והבנייה.

ישנם מספר שלבים שצריך לעבור בכדי להגיש בקשה של היתר בניה. בשלב הראשון פונים למודד מוסמך לצורך הפקת מפה טופוגרפית של השטח (יש לקבל מהמודד 4 תוכניות חתומות + פורמט דיגיטלי). עם המפה ניגשים אל העירייה על מנת לקבל מידע אודות היתר תכנוני (מידע זה מפרט את המרחק מהשכנים, גובה הבניה המרבי באזור וכדומה) – במעמד זה תדרשו לשלם אגרת מידע תכנוני.

בשלב הבא יש לפנות לאדריכל ולמהנדס מוסמך לצורך תכנון הבנייה – בסיום תכנון המבנה האדריכל והמהנדס יפיקו סט של תוכניות המבנה.

את כל המסמכים הנ"ל מגישים לועדת התכנון והבניה חתומים על ידי האדריכל, המהנדס ומבקש הבקשה. לבקשה יש לצרף מסמכים נלווים נוספים כמו אישור זכויות על הקרקע.

לאחר כחודש ימים מקבלים גיליון דרישות מהועדה ובמידת הצורך יש לבצע את כל התיקונים המפורטים בגיליון לקבלת ההיתר – במקביל יש להחתים את הגורמים הרלוונטים הנוספים: חברת החשמל, בזק, תאגיד הביוב וכו'.
הוועדה אינה מתחייבת לאשר את הבקשה וייתכן כי תתקבל גם תשובה שלילית, כלומר דחייה של הבקשה.

בכל בקשה שמגישים לוועדה לתכנון בנייה יש לשלם אגרות ומיסים בכדי לקבל היתר בנייה. האגרות משתנות בסכומם ונקבעות על ידי גורמים שונים: חלק מהאגרות קבועות בחוק של מדינת ישראל ומנהל מקרקעי ישראל, חלק מהאגרות נתונות להחלטת הרשות בה ממוקם הנכס וחלק מהאגרות הן אגרות שנקבעות על ידי שמאי מקרקעין שקובע במידה ומדובר בקרקע ששוויה גבוה יותר מקרקעות אחרות.

הוועדות דנות בבקשה של כל מקרה לגופו, כך שאין משך זמן קבוע ומוגדר מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת ההיתר. עם זאת בדרך כלל לוקח לוועדות להחזיר תשובה חיובית או שלילית כחודש עד שנה מיום הגשת הבקשה.

מסמכים נלווים

על מנת שתזכו לקבל תשובה חיובית ולא תדרשו להגיש בקשות חוזרות ונשנות לצורך קבלת היתר בניה – חשוב להקפיד על שליחת בקשה המכילה את כלל האישורים והמסכמים כפי שהם נדרשים על ידי משרד הפנים.

הוועדה לתכנון הבנייה שייכת בסופו של דבר למשרד הפנים, הדורש כי בכל הגשת בקשה של היתר בניה יהיו חמישה עותקים. הבקשה צריכה להיות ערוכה על ידי מהנדס או אדריכל מקצועי ומסומך.

הבקשה עבור היתר בניה כוללת בדרך כלל את כל הפרטים על הנכס ובעל הנכס; מסמכים המוכיחים בעלות על הנכס, כתובת מדויקת של הנכס, מפות של אתר העבודה ושל מדידת השטח הטופוגרפי, תכנון המבנה המפורט ואף חישוב ופירוט של חומרי הבניין וחומרי הגלם השונים שנדרשים לבניית המבנה.


Fatal error: Call to undefined function startblock() in C:\Websites\MakaSites\ConstructionsupervisionCoIL\wp-content\themes\construction\framework\theme-functions\layout-and-design.php on line 129